<h1>ספר התדיר הלכ' כחל סימן ס"ז</h1>
<h2>דף קט:</h2>
כחל של גדייה שלא הניקה מותר למולחו ולבשלו עם בשר. וכחל של מניקה אין מולחין אותו עם בשר אחר. וקורעין אותו שתי וערב. ומותר לצלותו, לפי שהחלב היוצא ממנו נוטף ונופל לארץ, ומה שלא פירש מותר. ואם צלאו אפילו בלא קריעה מותר בדיעבד. ואם קרעו שתי וערב וטחו בכותל להפליט את חלבו מותר לבשלו בקדירה בלא בשר או לעשות ממנה פשטידא. ויש אומרים שאף בלא קריעה מותר לבשלו בקדירה בלא בשר אחר, ולא הצריכו קריעה שתי וערב אלא לבשלו עם בשר אחר. מכל מקום בין ללישנא קמא בין ללישנא בתרא אין מבשלין אותו בקדירה של בשר. שאע"פ שאין כח בחלב הנפלט ממנו לאסור את הכחל שחוזר ונבלע בו מפני שתולדתו הוא, אבל שאר בשר אוסר מדרבנן. ואע"פ שחלב שחוטה אינו אוסר מדאורייתא, רבנן גזרו ביה אטו שאר חלב. לפיכך צריך לבשל אותו בקדירה בפני עצמו ולאוכלו (בקדירה) [בקערה] בפני עצמה, והקדירה והקערה אינה ראויה לא לבשר ולא לגבינה. ואוכלין בשר אחר שאכלו הכחל. אבל אין אוכלין גבינה אחר הכחל. וחותכין אותו בסכין שחתכו בו בשר, ואין חותכין אותו בסכין של גבינה.
